יעל היינמן – ברמן, ליווי משפחות לאורח חיים בריא

זהו טקסט מקדים לטופס הרשמה לסדנאות.
ניתן לספק כאן מידע אודות הסדנאות הקרובות, לציין תאריכים, מיקומים וכדומה.

שם *

מייל *

טלפון *

בחירת מועדי סדנא (ניתן לסמן יותר מאפשרות אחת)

הערות


×

מאמרים בנושא תזונה

טקסט מקדים…

קטניות

קטניות או לא להיות

קטניות, חורף וגזים

קטניות מתקשרות אצלנו למאכלי חורף ולגזים. אך למעשה הן מזון בסיסי,זול, מזין וגדלו בארץ עוד בימי התנ"ך.
אנחנו רגילים לאכול חומוס ופלאפל במשך כל השנה,שזו דרך טובה לאכול קטניות, אך ישנן עוד אפשרויות רבות וכדאי להוסיף אותן לתזונה המשפחתית שלנו.

large_Pulses-cropped להמשך »


פסטרמות, מה הבעייה בהם?

בשרים מעובדים, מה נכלל בהם?

לפעמים אני נשאלת מה נחשב לבשר מעובד? האם כשאני מכינה קציצה בבית מבשר טחון, זה נחשב לעיבוד?

pastrama-in-the-news
הגדרת בשר מעובד על פי תקנות בריאות הציבור(מזון) מ-1993 הן: "בשר מעובד" – בשר שעבר תהליך טיפול של כיבוש, הזרקת מים, עיסוי או טבילה במים,ולמעט פירוק, אריזה או המלחה;
"המלחה" – השריית בשר במלח מאכל;
"מים" – מים או מים המכילים מלחים או תוספי מזון אחרים;
שיעור פוספטים
כמות הפוספטים, מבוטאת כפוספט, בבשר מעובד לא תעלה על 0.5% ממשקלו הכולל של הבשר.
שיעור ניטרטים וניטריטים
כמות הניטרטים וניטריטים, מבוטאת כניטריט הנתרן, לא תעלה על מאתיים חלקים למיליון ממשקלו הכולל של הבשר.
כלומר, בשר מעובד, מתוסף בפוספטים, ניטריטים וניטרטים, כמו בפסטרמות למיניהם, נקניקים, נקניקיות, קבבים, המבורגרים מוכנים ועוד.

מה הבעייה בכך?

 הרי לכולנו יותר קל ומהיר לקנות פסטרמה ולשים לילד בכריך לבית ספר , מאשר לקנות חזה הודו, להשרות, להכניס לתנור, לפרוס דק ולהכין פסטרמה לבד בבית, וכנ"ל לגבי המבורגר, קבבים ועוד.
כאשר אנחנו קונים עוברים מול המקררים של הפסטרמות והנקניקים מופיעות על האריזות המילים המטעות: עשיר בחלבון, ללא מונוסודיום גלוטמאט, ללא גלוטן, 100% ללא צבעי מאכל, מומלץ ביותר ע"י תזונאיות, נתחי הודו איכותי ומשובח, ללא שומן טרנס- כל ההצהרות הללו נכונות ( תלוי בסוג הפסטרמה, יש כאלו שבהחלט מכילות מונוסודיום גלוטמאט) אך כמובן כמו בכל פרסום, האמת היא חלקית ביותר וחברות המזון מעדיפות להדגיש את המסרים הנוחים להם ואת החומרים המזיקים שקיימים אצלן במוצרים, פשוט לא לציין ולהזכיר!

pastrama3

 

כמה מילים על החומרים הבעייתיים בבשרים המעובדים

 פוספאטים: פוספאט הוא כל מלח המכיל אטום של זרחן.
1. בשל המסיסות המעולה שלהם במים, מוספים הפוספאטים למזון, שם הם מגיבים למתכות המצויות בכמות זעירה ביותר , ובתוך כך קושרים אותן בחוזקה ומונעות את פירוק המזון.
2. הפוספאטים משמשים בין היתר גם לקשירת המים למזון כדי שלא יתפרק ויתקלקל קודם הזמן הדרוש ליצרן המזון. כלומר, מסייעים להאריך חיי מדף של מיני מזונות מעובדים ובעיקר כאשר מוספים להם מים.

הבעייה: הזרחן הינו מינרל חיוני לחיים ולבריאות. זרחן וסידן הם שני מרכיבים עיקריים בעצמות. אנחנו מקבלים את הכמות הנחוצה לנו מדרך הטבע. עודף מסויים של זרחן אינו פוגע בבריאות, אולם מידת עודף גדולה יותר עלולה לגרום לפגיעה באיזון שבין הזרחן לסידן, וכתוצאה מכך למחלות קשות, כמו: אוסטיאופורוזיס (ירידה במסת העצם), מחלות סרטן , פגיעה במערכת החיסון עקב יצירת מחסור בסידן, התכווצויות שרירים ובמיוחד ברגליים (בלילה).

ניטראטים וניטריטים: תרכובות הנגזרות מחומצה חנקתית.
1. חומרים אלה משמשים לכאורה לשם הגנה על הבשר, בעיקר כנגד חיידק הבוטילינום, חיידק אלים, שעלול לגרום למוות. אולם, למעשה, הסיבה העיקרית להוספת חומרים אלה שונה לחלוטין והיא הארכת חיי המדף של הבשר עד כדי שנים! וצביעת הבשר בצבע אדום.

הבעייה: הניטריטים והניטראטים גם יחד רעילים ומזיקים לבריאות. בעלי תכונות מסרטנות, יכולים לפגוע במערכת הדם, חילוף החומרים של החמצן ועוד, וזה בשל העובדה שהם נקשרים לברזל שבכדוריות הדם האדומות, מונעים מהחמצן בריאות להיקשר אליהן, וכך נוצרת פגיעה כוללת ברקמות הגוף ותהליכים רבים של חילוף חומרים מתעכבים. מוטב להימנע מחומרים אלה לחלוטין! למעשה, כל סוגי הבשר הטרי והבלתי מעובד, בקר, כבש, עוף, הודו, מהווים תחליף מצויין לבשרים המעובדים או נקניקים, נקניקיות ופסטרמות המיוצרים באטליזים בעלי רישיון ומייצרים אותם טריים וללא תוספת חומרים אלו. שימו לב למספרי ה- E : E249, E250, E251 ו- E252.

סודיום ניטריט E-250 , המופיע באחת האריזות בתמונה עלול לגרום גם לכאבי ראש, סחרחורות, קשיי נשימה, פגיעה בבלוטת התריס, היפראקטיביות, הפרעות קשב וריכוז, בעיות פוריות, ובעיקר סרטן דם.

  מונוסודיום גלוטמאט: E621, מלח נתרן של חומצה גלוטמית

חומר זה נמצא לרוב באבקות מרק, בחטיפים מלוחים, בבשרים מעובדים, נקניקים, רטבים, ירקות משומרים, נזידים מוכנים ועוד.
1. משפר הטעם הנפוץ ביותר בעולם. נועד בתעשיית המזון לתת טעם למזון טפל או לשפר את טעמו שהתקלקל בגין גורמים שונים כמו "תוספי מזון" אחרים שהוכנסו לתוכו.מונוסודיום גלוטמאט נמצא באופן טבעי בירקות, פירות ובבעלי חיים, אך התוסף מונוסודיום גלוטמאט שבתעשייה אינו זהה לזה המופיע בטבע. הבעייה: חומר זה בצריכה קבועה לאורך שנים, חשוד בגרימת שורה ארוכה של מחלות כרוניות בעיקר במערכת העצבים ובמערכת העיכול, למשל: אלצהיימר, פרקינסון, סרטן, מיגרנות, אסטמה, עלול להביא לעלייה ב"כולסטרול הרע" ולהורדת "הכולסטרול הטוב". עלול להזיק במיוחד לילדים.

 

 

 


חלב המשק ואומגה 3

חלב המשק של תנובה ואומגה 3 – win-win

 העשרת מזון הפרות בחומצות שומן אומגה-3 מועילה לאדם, לפרה ולסביבה

לאחרונה, תנובה השיקה את החלב החדש שלה, חלב משק. מדוע היא טורחת להעשיר לנו את החלב באומגה 3?
לדברי חברת "תנובה", מדובר במוצר בעל השפעה חיובית על בריאות האדם והסביבה:
1.החלב החדש מכיל כמות כפולה של אומגה 3 – 24 מ"ג לעומת 12 מ"ג ב-100 מ"ל
2. פרות שניזונות מהתערובת החדשה המועשרת בגרעיני פשתה משחררות 20% פחות גזים, בהשוואה לפרות שניזונות ממזון רגיל.

halav-meshek

משיטוט באינטרנט וחיפוש מידע בנושא, מצאתי מחקר של מאיה זכותי ועוזי מועלם מהמחלקה לבקר, מנהל המחקר החקלאי, אשר בדק :העשרת תזונת הפרות באומגה-3 והשפעתה.
ח"ש אומגה-3 הן חומצות שומן חיוניות, כלומר, אינן מסונתזות בגוף האדם וגם לא אצל הפרה, וזמינותן תלויה לחלוטין בהרכב המזון שאנחנו והפרות מכניסים לגופינו.

חומצות שומן אומגה-6 מצויות בשפע בעיקר בגרעינים(סויה, תירס, חיטה ועוד) ואילו ח"ש אומגה-3 מצויות בעיקר בעשב ירוק.
הפרות בישראל מקבלות במנה הסטנדרטית, שיעור יחסית גבוה של ח"ש אומגה 6 ושיעור נמוך ביותר של אומגה-3. ואתם עדיין שואלים את עצמיכם, נו אז???
גרעיני פשתה הינם המקור הבוטני העשיר ביותר בח"ש אומגה-3 ולכן הוסיפו את זה להזנת הפרות, כדי להעלות את זמינות האומגה-3 לרקמות הפרה.

מסקנות המחקר היו שהעשרת המנה של פרות חלב גבוהות תנובה בח"ש אומגה-3 עשוייה להעלות את תנובת החלב ולהעשירו בח"ש אומגה-3, כמו כן ח"ש אומגה-3 המגיעות מן המזון חודרות לכל הרקמות( כך גם בגוף האדם) ומשפיעה לטובה על מערכת הרבייה בפרות( התפתחות זקיקים, איכות הביצית).

cows
 

למה זה חשוב לנו?

בריאות האדם, כמו הפרה ועוד בע"ח רבים, מושפעת מהיחס שבין אומגה- 3 לבין אומגה- 6. תזונת האדם המערבית גרמה לשינוי היחס ביניהן לטובת האומגה-6, מכמה סיבות:

1. תעשיית המזון משתמשת ב-3 חומרי גלם עיקריים: תירס, חיטה וסויה- שלושתם מקורות עשירים לחומצות שומן אומגה-6.
2. בעלי החיים שלנו אכלו בעבר עשב ירוק ולכן ברקמות שלהם היה אחוז גבוה של אומגה 3 וכך גם בתזונה שלנו.
כאשר שתינו חלב, אכלנו גבינות, בשר, עוף, ביצים מבע"ח שאכלו עשב, היינו מקבלים מזונות עשירים, יחסית, באומגה-3, אך מהרגע שעברנו לחקלאות סוללות, בה בעלי החיים שלנו, ניזונים ממנה סטנדרטית המורכבת בעיקרה מתירס, חיטה וסויה, אז כל המוצרים שלהם, עשירים יותר בצורה משמעותית בח"ש אומגה-6.
בתפריט של מרבית הארצות בעולם המערבי היחס עומד על 1:10, ובאיזורים מסויימים אף 1:30 לטובת האומגה 6. יש לשאוף להוריד נתון זה ליחס הנמוך מ-1:4.
המבנה המולקולרי הדומה של החומצות שומן הללו, מאפשר להן להחליף זו את זו. גופנו משתמש באומגה 6 לתפקיד השמור לאומגה 3 בקרום התאים, וכך נגרמות תופעות בריאותיות שליליות: מחלות לב, ירידה בקשב וריכוז, עלייה בדלקתיות (אחת הסיבות לכך שב-30 -40 שנה אחרונות חלה עלייה מטורפת בדלקות מעיים, דלקות מפרקים ועוד), לחץ דם גבוה , קרישת דם מוגברת, אלרגיות ועוד.

omega-3-omega-6-ratio1

האם כמות חומצות שומן אומגה-3 בחלב המשק, משמעותיות עבורנו?

בכוס חלב משק יש 0.048 גרם אומגה-3, שזו כמות קטנה מאד,לשם השוואה, ב-2 אגוזי מלך יש 0.7 גרם אומגה-3(פי 14 יותר), אך המגמה היא החשובה! הגוף שלנו בחסר כל כך גדול של ח"ש אומגה 3, שכל תוספת היא טובה וחשובה לנו. ייתכן ובעתיד, יעלו את ריכוז ח"ש האומגה 3 בתזונה של הפרות ושאר חיות המשק ואז נקבל יותר אומגה 3 בחלב, בבשר, בביצים, בעוף, בהודו, בדגי בריכה, בגבינות , והכמויות הקטנטנות הללו תצטברנה לכמות שהינה משמעותית. בסופו של דבר, כולנו מרוויחים מזה: האדם, בעלי החיים והסביבה, אז למה לא?
 

מהם המזונות העשירים באומגה-3?

מזון כמות למאכל כמות אומגה 3 בגר'
שמן פשתן כפית (5 גרם) 2.7
פולי סויה 3/4 ספל 0.8
אגוזי מלך 2 אגוזים 0.7
ביצה מועשרת 1 ביצה 0.4
דג הרינג 100 גרם 2
סלמון 100 גרם 1.8
טונה בשימורים במים 100 גרם 0.53
טונה בשימורים בשמן 100 גרם 0.13

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 


סטטינים – יעילות, תועלת ונזקים אפשריים

סטטינים- נקודות חשובות למחשבה

אני עובדת כבר 20 שנה כדיאטנית ומ-2007 גם כדיאטנית במכון הלב של שרותי בריאות כללית.
פוגשת הרבה אנשים אחרי ארועי לב, צינתורים, ניתוחי מעקפים, בעיות מסתמים, מטופלים עם אי ספיקת לב וגם אנשים ללא רקע לבבי אך עם עלייה בכולסטרול, האם לשתי הקבוצות כדאי לקחת סטטינים???statin-tablets

להמשך »


"לרדת בגדול"

 

מה קרה למשתתפי "לרדת בגדול"- תוכנית הטלוויזיה בארה"ב?

זוכרים שעוד הייתה אצלנו  גם את התוכנית הזו בטלוויזיה?
לוקחים כמה חבר'ה עם השמנה גדולה ושמים אותם בתנאי פנימייה עם משטר תזונתי קשוח ופעילות גופנית נמרצת והזוכה בתוכנית הוא זה שירד את המשקל הכי גדול במהלך התוכנית.

ב-2.5.2016 התפרסם בעיתון "Obesity" מחקר שעקב במשך 6 שנים אחרי 14 משתתפים מהתוכנית. והממצאים היו מאד מפתיעים!

140207114441-10-biggest-looser-winners-split-restricted-horizontal-large-gallery

להמשך »


תוספי מזון מיותרים

סידן וויטמין D  – לא מונעים שברים ואוסטאופורוזיס, מי מרוויח מזה שאנחנו ממשיכים לקנות אותם?

ביולי 2015 התפרסם מאמר ( BMJ 2015;351 ) מאיר עיניים על הקשר בין תעשיית המזון, ארגוני תמיכה ואקדמיה בגלגול ביליונים של דולרים על תוספי המזון סידן וויטמין D.
calcium and vitamin d

להמשך »


פיצה מקפיצה

פיצה מבצק שמרים על בסיס קמח חיטה/כוסמין מלא

החופש הגדול, מחפשים פעילות לילדים, מזמינים אוכל הבייתה ואחד הדברים האהובים על כולנו זה פיצה.
אז הנה מתכון קל להכנה עם הילדים, הם שמחים ללוש את הבצק, למרוח, לשים לעצמם תוספות ואח"כ טורפים את הפיצה כמו גדולים, ולא זוכרים או מוטרדים מכך שמדובר בקמח מלא.
עשיתי את זה השבוע בחוג שאני מעבירה של בישול בריא לילדים וזו הייתה הצלחה גדולה!!!

pizza whole wheat

 

להמשך »


גלידה רכה על בסיס בננות ופצפוצי שוקולד

גלידת בננה נהדרת (ואפילו בלי סוכר)

אצלנו בגן, איך שהימים החלו להתחמם, התחילו להיכנס השלוקים כמעט מידי יום לפיות הקטנים של הילדים,
ואחרי תכתובת עשירה בקבוצת הוואטס אפ של בעד ונגד, הצעתי אופציה חלופית: גלידת בננה ללא סוכר, תוצרת בית                     banana ice cream להמשך »


כיצד להתמודד עם סרבנות לירקות ופירות

בחוכמה תגרמו לילד לאכול ירקות ופירות

אם יש תלונה שחוזרת על עצמה במפגש שלי עם הורים, היא: הילד שלי לא מוכן לאכול ירקות, וגם אצלי בבית, אחד הילדים אוהב רק מלפפון ומבין כל הפירות, רק תפוח צהוב, לפעמים אבטיח ומלון.
ילד שמסרב לאכול ירקות ופירות הוא לא תופעה נדירה; הסירוב אופייני גם לילדים קטנים ורזים שממעטים לאכול מכל קבוצות המזון, וגם לילדים בעלי עודף משקל שמעדיפים חטיפים ובצקים.

אז מה עושים?

הרי ברור לכולנו, שירקות ופירות הם נכס גדול עבורנו, הם עשירים בנוגדי חמצון, בויטמינים, מינרלים, סיבים תזונתיים, נוזלים ובקיצור, מתנה גדולה.   popeye

הסיבות לכך רבות:

1. שינויים בחוש הטעם, שגורמים לילדים לא לאהוב מאכלים שבעבר הם נהנו מהם.
2. ניסיון לא מוצלח עם אכילת ירק, שנחרת בזיכרון.
3. אכילת אותם מאכלים באותה צורה שוב ושוב, לפעמים אפילו באותו מרקם, נותנת לילדים תחושת ביטחון ושגרה נוחה.
4. עצלנות! אכילת ירק או פרי מחייבת עבודה – חיתוך, קילוף, הכנה. הרבה יותר קל לשלוף מהשקית חטיף מן המוכן.
5. ירקות לא נחשבים למאכל "מגניב", ובטלוויזיה אין הרבה פרסומות שמעודדות את אכילתם וגורמות לילדים לחשוב שאם יאכלו אותם הם ייחשבו למצליחים או למקובלים (כמו פרסומות לשוקו, לקורנפלקס או לחטיפים).
6. חוסר מודעות בבית לאכילת ירקות ופירות בקרב כל בני המשפחה, חוסר הכוונה מצד ההורים.

כהורים, האחריות שלנו היא לקנות מזונות בריאים, לדאוג לארוחות מסודרות ומזינות ולהוות דוגמא אישית, למשל: לאכול בעצמי ירקות בזמן הארוחות ולא רק לבקש מהילד לעשות זאת.
האחריות של הילדים היא לבחור מה וכמה הם לוקחים ממה שמונח על השולחן.
לפעמים, הנסיונות שלנו לגרום לילדים לאכול ירקות או פירות עלולים להחמיר את המצב, כי צריך לעשות את זה בחוכמה. אז הנה כמה טיפים שכתבה הדיאטנית סמדר בן-נון עם כמה תוספות שלי :

אז מה לעשות?

• לא ללחוץ על הילד – הוא יאכל רק אם ירצה!
• לא להתחנן שיאכל ולא לאיים עליו בעונשים.                                         סרבנות לירקות
• לא לתת לו "פרסים" – ממתקים למשל – על אכילת ירקות.
• לא לשים בתיק האוכל של הילד ירק או פרי בלי להודיע לו.
• לא להשוות בין הילד שלא אוכל לבין אחיו שכן אוכלים.
• לחשוף את הילד לאוכל (קערת פירות בסלון, סלט על שולחן הארוחה) בלי לבקש ממנו לטעום.
• להוות דוגמה אישית לילד – לאכול מולו, אבל בלי לדבר על זה יותר מדי.
• לשתף את הילד בהכנת מאכלים – להכין ביחד סלט, תבשיל ועוד, אבל בלי לחייב אותו לטעום בסוף.
• לשחק ביחד במשחקים שמופיעים בהם ירקות ופירות (תלוי בגיל, כמובן) – , מלך הירקות( קישור למשחק למטה), לוטו, משחק זיכרון, פאזלים מעץ, פלסטלינה; להאכיל בובות; לקרוא ספרים וסיפורים על אוכל. חשוב לשחק בשביל ההנאה – רק כך אולי תתעורר סקרנות ויהיה רצון לאכול.
• אצלי בבית הצלחתי להעלות את גיוון הירקות ע"י הכנת מרק ירקות עשיר, שבסופו אני טוחנת את כל הירקות עד למרקם קרמי
( ולא רואים אותם), ע"י הכנסת ירקות לקציצות בשר, ללביבות ועוד. מדובר בתהליך של ניסוי ותהייה.

זכרו, גם אם תיישמו את כל הכללים, מדובר בתהליך, ולפעמים תצטרכו לחכות הרבה זמן עד שהילד יביע רצון לאכול ירקות וגם יעשה את זה. אבל אם תצליחו ללמד את הילד שירקות יכולים להיות גם משהו מלהיב או טעים, זה ילווה אותו כל חייו.

נכון ולא נכון להגיד:

מגישים ירק לשולחן
לא נכון – להגיד "זה מאוד בריא, כדאי לך, זה חשוב לך".
נכון – להגיד "זה מאוד טעים/ בריא לי".

מציעים לילד לאכול והוא מסרב
לא נכון – להגיד "לפחות תטעם".
נכון – בסדר גמור.

הילד הסכים לטעום ולא אהב את מה שאכל
לא נכון – להראות לו שמאוד התאכזבנו מזה.
נכון – לשדר לו שזה בסדר ולא חייבים לאהוב הכל.

מכינים ביחד סלט
לא נכון – לשאול "אם נכין ביחד, אתה תאכל מזה?".
נכון – להגיד "כל הכבוד שהכנת" – וזהו!

מסבירים לילד למה כדאי לאכול ירקות
לא נכון – להגיד "ירקות זה לא משמין".
נכון – לדבר על בריאות, גדילה, חוזק של הגוף.

הילד הסכים לאכול!
לא נכון – להראות לו שזה עושה לנו הרבה נחת.
נכון – להגיד "אני שמח שזה טעים לך, יופי".

סבלנות והתמדה יביאו לכם תוצאות!


10 טיפים ליום העצמאות- כיצד לצאת לידי חובת "על האש" ולעשות את זה טעים ובריא

יום העצמאות – 10 טיפים כיצד לצאת לידי חובת ה"על האש" ולעשות את זה טעים בריא

לא יודעת איך הדגלים, ריקודי העם , הפטישים והמופעים התנקזו בסופו של דבר לחגיגת  "על האש", אך אני לא מתלוננת ( לא תתפסו אותי בפולניות),  זו הזדמנות מאד נחמדה למפגש עם החבר'ה שכל אחד מביא משהו טעים לאכול, הילדים משחקים, הגברים מנפנפים, אנחנו מקשקשות, בקיצור: הנוהל  הנעים והקבוע                                                                                         BBQ להמשך »


123